נשאלת השאלה, כמה מגובה אדם הוא גנטי וכמה הוא תלוי בתזונה?
את שאלה זו ניתן לנסח מחדש, בגובה מיוחס להשפעות גנטיות והשפעות תזונתיות. התשובה הקצרה לשאלה זו היא שכ- 60 עד 80 אחוזים מההבדל בגובה בין אנשים נקבעים בגורמים גנטיים, ואילו 20 עד 40 אחוזים ניתן לייחס להשפעות סביבתיות, בעיקר תזונה. תשובה זו מבוססת על הערכות "תורשתיות" של גובה אדם: חלקם של הווריאציה הכוללת בגובה בשל גורמים גנטיים.
גובה אדם המאפיין שנמדד בכמות, והוא נשלט ע"י מספר רב של גנים וגורמים סביבתיים. מחקרים רבים העריכו את התורשתיות של גובה האדם. לעתים קרובות, מחקרים אלה קובעים תורשתיות ע"י אומדן מידת הדמיון בין קרובי המשפחה. אפשר להפריד בין השפעה גנטיות והשפעות סביבתיות באמצעות התאמת דמיון גנטי בין קרובי משפחה (תאומים, אחים ואחיות, הורים וילדים) והדמיון שלהם בגובה. כדי למדוד במדויק כיצד קרובים דומים גנטית. לדוגמא, פיטר ממכון קווינסלנד למחקר רפואי שבאוסטרליה דיווח לאחרונה כי התורשתיות של הגובה היא כ-80 אחוזים, המבוססת על 3,375 זוגות של תאומים ואחים אוסטרליים. לעומת זאת האוכלוסיות אפריקאיות הערכת הגובה התורשתיות היא כ- 65 אחוזים. וכנראה הבדלים הנ"ל בתורשתיות הם בעיקר בשל הרקע הגנטי השונים של קבוצות אתניות והסביבות השונות (האקלים, הרגלי תזונה ואורח חיים) שהם חווים.
גדילה צמיחה לגובה והתפתחות גופנית
התורשתיות מאפשרת לנו לבחון כיצד גנטיקה משפיעה ישירות על הגובה של פרט. לדוגמא, אוכלוסייה של גברים לבנים יש תורשתיות של כ-80 אחוזים וגובה ממוצע של 178 סנטימטר. אם אנו פוגשים אדם לבן ברחוב שהוא בגובה 183 סנטימטר, התורשתיות אומרת לנו מה חלק של הגובה הנוסף שלו נגרמת ע"י וריאנטים גנטיים ואיזה חלק הוא בשל סביבתו (הרגל ואורח חיים תזונתיות). האיש הוא חמישה סנטימטרים יותר גבוה מהממוצע. כך, 80 אחוזים מחמישה סנטימטרים נוספים, או ארבעה סנטימטרים, בשל וריאנטים גנטיים, ואילו סנטימטר אחד הוא בשל השפעות סביבתיות, כגון: תזונה.
תורשתיות יכולה לשמש בכדי לחזות את הגובה של האדם, כשידועים לנו הגבהים של ההורים. לדוגמא, גבר הנישא לגבוה של כ-175 סנטימטרים ואישה 165 ס"מ, ושניהם מאוכלוסייה סינית עם ממוצע אוכלוסייה של 170 סנטימטרים לגברים ו-160 סנטימטרים לנשים. אנחנו יכולים לחזות את הגובה של ילדיהם, בהנחת שהתורשתיות היא 65 אחוזים לגברים ו-60 אחוזים לנשים באוכלוסייה זו. לבן, הבדל הגובה הצפוי מהאוכלוסייה אומר הוא: 0.65 x [(175-170) + (165-160)] / 2, אשר שווה 3.25 סנטימטר; לבת, ההבדל הוא 0.6 x [(175-170) + (165-160)] / 2, אשר שווה 3 סנטימטר. לפיכך, את הגובה הצפוי של בן הוא 170 + 3.2, או 173.2 סנטימטר, ושל בת 160 + 3, או 163 סנטימטר. מצד השני, השפעות סביבתיות יכולות להוסיף 1.75 סנטימטר לגובה של בן: 0.35 x [(175-170) + (165-160)] / 2, ו-2 סנטימטרים לבת של: 0.4 x [(175-170) + (165-160)] / 2. כמובן, תחזיות אלו רק משקפות את הגובה הצפוי הממוצע לכל אחד משני האחים (אחים ואחיות); הגובה נצפה בפועל עשוי להיות שונה.
מחישובים אלה, אנו מבינים את הסביבה (בעיקר חומרים מזינים) רק יכול לשנות כ-2 סנטימטרים לגובה של הילדים הניתנים באוכלוסייה סינית.
האם זה אומר שלא משנה מה קורה בסביבתו של הילד, הגובה לא יוכל להשתנות יותר מזה? טיפול מיוחד ותוספים תזונתיים עשויים להגדיל את הגובה יותר? התשובה היא כן!. רכיבי תזונה הם החשובים ביותר לגובה סופי, והרכיב העקרי בילדות הם החלבונים. כמו כן, גם מינרלים, כמו סידן, אבץ וברזל, והוויטמינים A ו- D משפיע גם על הגובה. בשל כך, ניתן להסיק כי תת-תזונה בילדות מזיקה לתוצאות הגובה הסופי כמבוגר.
באופן כללי, בנים יהיו צפויים להגיע לגובה מרבי בשנתי עשרה המאוחרות, ואילו בנות להגיע לגבהים המרביים שלהם סביב אמצע שנות העשרה שלהן. לפיכך, תזונה נאותה לפני גיל ההתבגרות היא קריטית לגובה (בכדי להגיע לגובה מירבי – אופטימאלי).
בנוסף, יש לציין גם, כי מחלות ילדות יכולות לעכב מעמד אולטימטיבי, והטיפול בהורמון גדילה אנושי יכול לתקן פגמי צמיחה הנ"ל.
גובה המואץ ע"י תוספי טיפולים כאלה ואחרים. עם זאת, לא ניתן לחזות על סמך תורשתיות בלבד. ישנן שתי סיבות: ראשית, התורשתיות לא העריכו באוכלוסייה שטופלה בהורמון גדילה. שנית, גנים והורמוני גדילה יכולים לתקשר בסינרגיה כדי להשפיע על הגובה. כלומר, שההשפעות שלהם לא יכולות להיות פשוט תוספת לזה, אך יכולים להיות הכפלת ההשפעה האולטימטיבית.
במדינות מתפתחות, גירעון בתזונה יובילו תמיד לתורשתיות נמוכה יותר. העובדה שהגובה הממוצע באוכלוסיית ארה"ב כמעט התייצב בעשור האחרון מצביעה על כך שהסביבה התזונתית מגדילה את הפוטנציאל הגנטי של הגובה, לפחות באר"ב. תזונה משופרת במקום אחר עשויה להיות יתרונות דומים במונחים של שיעור קומה גבוה יותר.
צמיחה לגובה הורמון גדילה Growth Hormone 